ביקורת על ההצגה

אמת, שחיתות ושבועת הרופא: "מלאכים בלבן" נוגעת עצב חשוף

אם יש משהו שאני מחפשת כשאני יושבת באולם, זו התחושה שהבמה מפסיקה להיות רק תפאורה והופכת למציאות נושכת. "מלאכים בלבן", דרמת המתח הרפואית של תיאטרון הבימה, עושה בדיוק את זה. היא לוקחת את הצופים למסע עוצר נשימה במסדרונות המוצלים של יחידת ה-IVF בבית החולים "השקמה" עולם שבו רפואת פריון מתקדמת פוגשת מערכות כוח, אינטרסים כלכליים ושחיתות עמוקה.

במרכז העלילה עומדת ד"ר אלכס גולד, רופאה מתמחה שנאלצת להתמודד עם הטרגדיה המטלטלת של חייה: התאבדותו של בעלה, מנהל היחידה, בין כותלי בית החולים. אלכס – פגועה, בהריון, אך חמושה בנחישות ברזל מסרבת לקבל את הגרסה הרשמית ויוצאת לחקירה עצמאית. ככל שהיא מעמיקה, נחשפות רשתות טיוח וסודות אפלים המאיימים למוטט את המוסד הרפואי כולו.

אי אפשר שלא להרגיש את כותבת המחזה, עיתונאית התחקירים גילית קוזבה (לשעבר "עובדה"). טביעות האצבע התחקירניות שלה ניכרות בכל סצנה, בדיאלוגים המושחזים ובקצב העלילתי שלא מניח לרגע. זהו מחזה נוקב על מערכת בריאות קורסת, על הקלות שבה שבועת הרופא נשחקת מול כסף וכוח, ובעיקר על האנשים הקטנים שמסרבים לשתוק ומחליטים להילחם על האמת.

כמי שחיה ונושמת תיאטרון גם מאחורי הקלעים, הוקסמתי מהבימוי ההדוק של דפנה זילברג ומבניית המתח הפסיכולוגי. 90 הדקות של ההצגה עוברות כהרף עין, ללא הפסקה, ומשאירות את הקהל מרותק לכיסא עד לשנייה האחרונה.

בשורה התחתונה: דרמה עוצמתית, אקטואלית ומטלטלת. תיאטרון במיטבו שלא מפחד לגעת בפצעים הכי כואבים. אל תפספסו.