רם גואטה הוא ללא ספק האלטון ג'ון של התיאטרון הישראלי.

פעם שאל אותי אחד הבנים שלי למה אלטון ג'ון גאון בעיני, אחרי ששמע אותי מכתיר אותו בתואר הבומבסטי? אז הסברתי לו, שיש מעט מאד אמנים שגם כותבים, גם מלחינים וגם מבצעים, ושאלטון הוא אחד מאותם יחידי סגולה, מתי מעט, שבורכו בכל שלושת המתנות הללו גם יחד. רם גואטה הוא ללא ספק האלטון ג'ון של התיאטרון הישראלי. אני עוקב כבר תקופה אחרי גוש הכישרון הנפלא הזה, אבל היום, אחרי שצפיתי בהצגה 'רצח במועדון הטרנספר' שמבוססת על מאורעות הרצח הלא מפוענח בבר נוער בתל אביב, מחזה שרם גואטה גם כתב וגם ביים וגם משחק בו נפלא, התחוור לי סופית, שגואטה הוא הסר אלטון ג'ון החדש שלי, וכנראה של התיאטרון בישראל. ועכשיו, אחרי שגואטה כפוף ושפוף, וכורע תחת נטל כובד משקלם של הכתרים משובצי הסופרלטיבים שקשרתי לראשו, בואו נתפנה ונדבר על ההצגה לגופה. ההצגה הזו פשוט מעולה, היא כתובה נהדר, מבויימת סופר מקצועי והקאסט, שמונה ששה שחקנים (חמישה זכרים וכוכבת נשית אחת) פשוט מצויין. תבינו, אני לא שולח אותכם לרוץ לצפות בהצגה הזו בגלל הנושא, אני דוחף אותכם ביד בוטחת לכיוון הצגה מעולה שמוכיחה לצערי, שבישראל תיאטראות הפרינג', כדוגמת 'תיאטרון תמונע', עקפו מזמן את התיאטרון הרפרטוארי השמן, המתוקצב והמדושן, ולא רק זאת, הם מותירים לו עננת אבק מרשימה הרחק מאחור. רם גואטה וצוות השחקנים הסופר מוכשרים שקיבץ סביבו, כמו מגנט לכישרונות צעירים ומבטיחים (שחף קהלני, אביטל רודצקי, מתן בן עמי, איתמר אליהו ויותם רוטשטיין), מצליחים ליצור על במה בתולית עייפה ומוזנחת, עם תפאורה של הצגת סוף שנה בתיכון, עם תלבושות ממחסן תחפושות עזוב, באולם שנראה כמו בית אריזה נטוש שמולא בכסאות כתר פלסטיק, את הקסם הזה שנקרא תיאטרון. זה כוחו המזוקק של גואטה, וכן הוא עד כדי כך הדבר האמיתי בעיני. בלי פירוטכניקה ועזרים הידראולים, בלי תאורה מחמיאה ותפאורות מושקעות, זה רק הוא, ועוד חמישה שחקנים שנושקו על ידי אלוהי היקום כשעמדו בתור לכישרון משחק. גואטה הוא הטבח שמוציא תחת ידיו ארוחת גורמה במטבח צה"לי ממצרכי בסיס צנועים. כשבסוף ההצגה, ניגשתי לשחקנית אביטל רודצקי, לחצתי את ידה ואמרתי לה שלראות אותה משחקת על במה זו זכות - התכוונתי לזה, וחבל רק שלא הזדמן לי לומר זאת לכל שאר חבריה להצגה, אחד אחד מגיע להם. בקיצור, אם בא לכם להנות מתיאטרון מעולה בתנאי שדה, ומששה כישרונות משחק גדולים, שמתעלים על התת תנאים, ומצליחים על אף ולא בזכות, לכו ל'רצח במועדון הטרנספר' בתיאטרון תמונע. אתם לא תודו לי, אתם תודו לעצמכם שרכשתם כרטיסים. ועניין אחד אחרון, זו בושה וכלימה ברמה של בזיון לאומי, שפצצת כישרון כמו רם גואטה צריך לקושש שקלים כמו קבצן בפתח העיר, כדי להרים את הקסם התיאטרלי הנפלא הזה. במקום שיהנה מתמיכה כספית הולמת ממשרד התרבות, עיריית תל אביב ונדבנים עשירים. במדינה שכל כך הרבה מליארדים מופנים לכל כך הרבה שטויות מיותרות ויש כזה בזבוז משווע של כספי ציבור, אין ראוי מגואטה ודומיו למימון שוטף שראוי לכישרונם ותרומתם לתרבות המקומית. יש הרבה 'שרי אריסונים' בישראל שחלקם קוראים את הפוסטים שלי (ואני יודע את זה מידיעה אישית) צריך אחד, שירים את הכפפה ויקים קרן לתמיכה בתיאטרון פרינג'. אם מדינת ישראל חפצה בעתיד אמיתי לתרבות שלה, חייבים לטפח אנשים כמו רם גואטה.