רם גואטה ושחף קהלאני הם עד כדי כך טובים בעיני

אני חוזר עכשיו מההצגה הקשב הרס"פ" בתיאטרון המשולש במרכז הגאה בתל אביב, והדבר היחיד הגרוע שיש לי לומר עליה - זה שהיא קצרה מידי. כמה קצרה מידי אתם שואלים?

תדמיינו סקס עם גבר נשוי, הוא גברי וחזק וקשוח ונוגע בכם בול כמו שצריך, והכל זורם ומספק ומושלם ואז הוא גומר, מתלבש ונעלם לכם מהדירה. אז כזה.

'הקשב הרס"פ' היא קומדיה אינטימית ישראלית מקורית שמוחזקת על ידי שני שחקנים בלבד, מאת ובבימוי רם גואטה המצויין (שגם משחק בה עם שחף קהלאני המעולה), שני שחקנים מצויינים ממש, שמשחקים כל כך טוב, עד שרמת המשחק שלהם משתווה לכזו שרואים בבמות של תיאטראות רפרטוארים גדולים, כן כן, לא פחות!

גואטה וקהלאני עד כדי כך טובים בעיני.

ההצגה עוסקת בסוהר הומוסקסואל לחוץ ונשי המשרת כרס"פ בכלא צבאי, שמתאהב בסתר באסיר סטרייט פנתרי וחלק.

היא משעשעת וקומית אבל גם משכנעת, רצינית ואמינה כשצריך כשהאיזון בין המתוק והחמוץ מידתי ומאוזן לכל אורכה.

היא זורמת נפלא, ממשפט הפתיחה ועד מחיאות הכפיים כשכבה האור לתשואות הקהל.

אבל כמו שכתבתי קודם, חסרה לה עוד מחצית השעה, וחבל, כל כך חבל, שהכותב והבמאי רם גואטה לא האמין ביכולתו, ולא המשיך לכתוב עוד סצנה או שתיים וחסרונן מורגש ומאכזב נורא.

לפעמים, כשמשהו טוב נגמר מהר מידי, זה לא משאיר טעם של עוד, זה משאיר טעם של החמצה גדולה.

אני לא יודע כמה טריים הם, רם גואטה ושחף קהלאני על במת התיאטרון, אבל הם מפגינים יכולות משחק כל כך טובות, שלא אתפלא לראותם בקרוב, כשהם מככבים בהצגות על הגדולות שבבמות התיאטרון בארץ, תזכרו את זה, לרוב התחזיות שלי מתממשות כולן.

ואחרי כל זה, ההמלצה הגורפת שלי היא: רוצו לראות, למה?

כי לפעמים, גם סקס קצר ולא ממצה, עם גבר נשוי ולחוץ בזמן, הוא נפלא ומענג, גם כשזה קורה בשעה קצובה מאד.... וקצרה מידי.