ההצגה בגדול טובה ומהנה, לכו. אל תרוצו, אבל לכו.

אני חוזר עכשיו מההצגה 'צ'ילבות' בקאמרי, נתחיל מהסוף, ההצגה בגדול טובה ומהנה, לכו. אל תרוצו, אבל לכו. ההצגה הזו, היא דוגמה ומופת, ללמה בתיאטרון השלם שווה תמיד יותר מסך חלקיו, המחזה עצמו כתוב לא רע, אפילו בשליש הראשון ובאחרון היה קולח יחסית. נכון, גם כאן המשחק לוקה, כמו בהצגות רבות אחרות, בכך שנראה שהשחקנים פחות משחקים ויותר מקריאים בקול טקסט ששיננו בעל פה. זו רעה חולה של הצגות רבות מידי בשנים האחרונות, אבל כשתיאטרון הפך מאמנות נשגבת לבידור משעשע להמונים, גם זה מספק את המכנה המשותף הבסיסי ביותר, הקהל נהנה, הקופות דופקות והבינוני זה העממי החדש.

השחקנים כולם טובים, באמת שהם בסדר גמור, אבל מסמר ההצגה היא ללא ספק מרים זוהר (אנחנו זכינו לראות אותה, בהצגות אחרות זו גילה אלמגור). זוהר שחקנית גדולה, וכשעמדה וקדה בסוף ההצגה, אולם שלם קם על רגליו ומחא לה כפיים בתשואות ארוכות ומוצדקות, איזו שחקנית, וווואאאווו בת 93 ומשחקת נפלא כל כך ווואאאווו.

ציון מיוחד לשבח, חייב להינתן לתפאורן ערן עצמון, שחלק ניכר מהצלחת ההצגה נזקף לזכותו, מזמן לא צפיתי בתפאורה כל כך חכמה, דינאמית, מדוייקת וחשובה כל כך להצלחת הסצנות השונות - שפו ענק לו. צריך לראות כדי להבין במה מדובר, אבל שפו!

ולעניין הבימוי, כאן ההצגה לוקה, כשמדברים על שלם וסך חלקיו, הבימוי מפוזר לפרקים, המחזה ארוך מידי, יש בו קטעים עייפים, מייגעים עד לרמה שזה כבר מלאה ממש.

זו עדיין הצגה טובה, שממוקמת בתוך ביצת הבינוניות שנקראת 'תיאטרון ישראלי כללי' גבוה מעל קו האמצע וזה לא מעט ביחס לכל מה שמוצג בימים אלה על במות התאטרון ברחבי הארץ.

ההצגה מאת עומר קרן על הבימוי אחראי גלעד קמחי ועל התפאורה החכמה המקצועית והכל כך מצויינת אחראי ערן עצמון (שוב שפו ענק!!!!)

משחקים: מרים זוהר / גילה אלמגור - אגמון , מיה לנדסמן, יצחק חזקיה / אוהד שחר, עומר עציון / גור קורן, ענבר דנון, אוריה יבלונובסקי, ורוני נתנאל

בקיצור לכו לראות את ההצגה צ'ילבות.