מומלצת
טוענים תוצאות
זה ייקח רק רגע
תיאטרון בישראלהבית לאוהבי התיאטרוןזה ייקח רק רגע
זה ייקח רק רגע

התמונה: באדיבות תיאטרון הקאמרילעמוד ההצגה באתר התיאטרון
בשיא ההכנות לחתונה משפחתית מגיעה בשורת מוות שמסדרת מחדש את סדרי העדיפויות. קומדיה מושחזת של חנוך לוין על החיים, המוות והאבסורד שביניהם.
לצ'ק מבקש לערוך לאמו טקס לוויה מכובד, אך משפחתו עומדת על כך שחתונת הבת, שתוכננה בקפידה ובהשקעה רבה, לא תבוטל. מצב זה מוביל למרדף קומי ועגום, שבו כל אחד מבני המשפחה מנסה להתחמק מהמציאות הבלתי נמנעת. הסיפור משלב הומור שחור עם שירי אהבה, ומדגיש את האירוניה הטמונה בקיום האנושי.
קישור ממומן: האתר מקבל עמלה על רכישה דרכו. בקופת בראבו נמכרים רק חלק מהמועדים.
מומלצת
הפקה יצירתית, יוצאת מהקופסה שאני מבין מדוע היא מעצבנת אנשי תאטרון שמרנים שמחפשים להצמד למה שנוח. הצגה תנועתית ויזואלית וגרפית יפייפה ועשויה להפליא, עם מוזיקה מצויינת ובביצוע מעולה. התרוממתי בעיקר מהיכולת של הקאמרי לחולל הצגות שונות שאינן מתחנפות לקהל השמרן. לא ראיתי הרבה זמן הצגות בתאטרון רפורטוארי וקיבלתי המלצה ללכת להלוויה חורפית ואני שמח מאוד שהגעתי. כל הכבוד.
פחות התחברתי, ארוכה מידי, שחקנים טובים, אולם הטקסט והמשחק ילדותי וצרחני
הכתיבה של המחזה גאונית, כיאה לחנוך לוין. השחקנים מעולים. לצערי - העיבוד והבימוי לא עושים אפילו טיפה חסד עם המחזה המקורי. אלמנטים מסוימים הרגישו פשוט מנותקים, למשל: הבחירה של המצלמה למלאך המוות, זה אולי היה נראה הגיוני לבמאי אבל בתור צופה זה הרגיש הזוי ומנותק. הבחירה במוזיקה גם היא הזויה ולא משתלבת עם הכתיבה התקופתית של לוין כלל, מרגישה מנותקת מהמחזה עצמו. הוילון שיורד בסוף כאשר רואים תפאורה של הצגה אחרת - ממש ניסיתי ועדיין לא מצאתי הסבר אומנותי לדבר. המון גימיקים בימתיים שהרגישו לא קשורים - תחושה של תפסת מרובה לא תפסת. לא מומלץ בכלל.
מאוד אוהב את לוין ולא הכרתי את המחזה בגרסאות קודמות. המחזה התחיל ממש טוב, גם האווירה שהשרתה התפאורה וגם המשחק המצויין של רוב השחקנים, עד לנקודה מסוימת כשעה לתוך המחזה מאוד נהניתי - שנון ומשעשע. אבל משם זה החל להידרדר, חזרה לעוסה על הרעיונות שכבר עלו עד אותה נקודה בלי לחדש כלום, בימוי רשלני ומופרך שלא התחבר לזרימת העלילה ודיאלוגים רדודים וצעקניים. היה ממש קשה לשבת עד הסוף (המאכזב) וזו היתה החוויה הכי פחות טובה שהיתה לי ממחזה של לוין
הייתי אתמול בהצגה והתאפקתי לא לצאת כדי לכבד את השחקנים. למה? 1. כל הטקסטים הועברו בצעקות 2. הבמה עגולה וגם בצד השני יש קהל. כדי להצדיק את זה רוב ההצגה השחקנים היו בפרופיל ולא הביטו על הקהל. מה שלא איפשר חיבור רגשי . 3. הצגה ארוכה ומתישה. כמעט שעתיים. 4. חנוך לוין איש של טקסטים חזקים. הבימוי לא הצליח להעביר את זה. 5. השחקנים מצויינים אבל זה לא כיפה על זה שההצגה פשוט לא היתה טובה. לסיכום לא ממליצה בכלל.
כמה שהמחזה (והמחזאי( מבריקיםככה ההפקה הייתה דהויה, כמה שהשחקנים גאונים ככה ההצגה מטופשת, כמה שהבמאי חכם וחדשני ככה ההפקה לא מחדשת כלום. ככה נראה תיאטרון כשניהול אומנותי כושל מסרס כל חלקה אומנותית טובה בתוך יצירה, ומשאיר ממנה נפיחה דקה ולא יותר. ייטב לכולם אם ההצגה הזו (כמו רוב הדמויות בה) ישחררו את העולם מנוכחותה המייגעת. וכדאי להיות קונקרטי - אם הבאת דימוי - השתמש בו עד סופו לפני שהכנסת דימוי חזותי נוסף - לניירות עח הבמה אין שום ערך מלבד הפוקים במוות, למצלמה אין שום ערך לאחר סצנת הדלת, ובכל זאת היא חוזרת שוב ושוב באותה צורניות עלובה בכל מוות. הבאת דימוי? תשתמש בו, רק אל תהרוג את הקהל משעמום תוך כדי.
קשה לקבוע, אך לבטח חנוך לוין לא היה נשאר אדיש לגרסה הנועזת, האבסורדית והתנועתית-חזותית של הבמאי המקורי מתן אמסלם למחזה הטראגי קומי פילוסופי ״הלוויה חורפית״. לוין היה אולי מתענג על הליהוק של רבקה מיכאלי כאלטה בוביץ' או דרור קרן, כבעלה של שרציה רשס. ולו רק בשביל המונולוג מעורר הרחמים של תום חודורוב - הוא השכן הערירי והדביק, פרופסור קיפרנאי – אצפה שוב בהלוויה מכמירת לב של אלטה בוביץ' בקאמרי.
מומלצת
נחמד אבל לא וואו
הביקורות והדירוגים באתר נכתבים על ידי צופים ומשקפים את דעתם האישית בלבד, לא את עמדת האתר.
דרור קרן, רבקה מיכאלי, אולה שור סלקטר, ערן מור, רוני נתנאל, אלון סנדלר, איה גרניט שבא, שמחה ברבירו, תום חודורוב, נדב אסולין, דודו ניב, דן שפירא
גלו עוד:
ההגרלה השבועית
דרגו הצגה שראיתם — לחיצה אחת על כוכב, ואולי הזוג הזה שלכם.
הדעה שלכם חשובה לנו ולקהילה 🎭