יצרים

על ההצגה

מגי חיה בדירת שותפות בעיר הגדולה. יום אחד נכנס לביתה גבר זר, בטענה שהוא מחפש את ג'ו. בתוך דקות, הביקור המקרי לכאורה הופך לאיום אלים וממשי. ברגע האחרון, מגי מצליחה להשתלט עליו ולקשור אותו בחדר הרחצה. אבל דווקא אחרי שניצלה, מתחילה השאלה הקשה באמת - מה עושים עכשיו? כששתי השותפות שלה חוזרות הביתה, הדירה הופכת לזירת משפט מאולתרת, שבה פחד, אשמה, נקמה וחמלה מתנגשים זה בזה. האם לקרוא למשטרה? האם החוק באמת יגן עליה? מה מותר ומה אסור? ומה קורה ברגע שבו הקורבן מסרבת להישאר קורבן, והפער בין עונש, צדק ואכזריות מתחיל להיטשטש? המחזה יצרים, מאת ויליאם מאסטרוסימון, הוא דרמת מתח פסיכולוגית, חריפה ולעיתים גם מצחיקה באכזריות. בתקופתו הוא נחשב פורץ דרך, בין השאר משום שהעז להציב במרכזו אישה שלא רק שורדת את התוקף שלה, אלא גם מבקשת לנקום בו. דרך הסיטואציה הקיצונית הזו, המחזה חושף את הפערים והכשלים במערכות שאמורות להגן - אך לא פעם משפילות, מכאיבות ומפקירות. בעיבוד העכשווי, יצרים חוזר אל השאלות האלה מתוך מציאות שבה לכאורה התקדמנו מאוד, אבל הפחד, החשד והבדידות עדיין נוכחים. באמצעות שפה של אימה וסוריאליזם, העיבוד בוחן מה קורה כאשר האמון במערכת מתחיל להיסדק, כאשר החוק כבר לא מרגיש כמו מקום בטוח, וכאשר הצללים שהחברה מעדיפה לא לראות מתחילים לזחול החוצה מבין הסדקים.