ביקורות על מה שקרה לנו

אם בא לכם להיות זבוב בבית של שירי ויפתח לכו להצגה. אם לא בא לכם, אז אל תלכו. בגדול היה נחמד. הם מצליחים להחזיק במה במשך שעה בלי שזה הופך למעיק, וזה בפני עצמו לא מעט כשמדובר בשני אנשים שמדברים בעיקר על עצמם ועל הזוגיות שלהם. אבל אם כבר החלטתם להיחשף, אז עד הסוף. אל תספרו לי שבגלל כסף ביטלתם טיסה ללונדון, לקחתם במקום צימר בעין כרם, שם לא היה לכם חשק לסקס ובעצם לא היה לכם חשק לכלום, אז חזרתם הביתה. תדליקו ג'וינט, תעשו MD בצימר, תריבו עם בעלת המקום, לא יודע, משהו. תנו לי קצת בשר. קצת טירוף. קצת אמת. יותר מדי פעמים חזר הביטוי "חרדת הנטישה שלך", והרגשתי שאני שומע דיאלוגים שנכתבו היטב במקום שני אנשים שבאמת פותחים את הבטן. כי אתם כבר על הבמה, ואנחנו כבר באנו, אז יאללה כנסו באמ־אמא של הזוגיות המאוסה, המצחיקה, המתישה והבלתי נגמרת שכולנו חווים יום־יום. אל תפחדו להיות פחות יפים, פחות מנוסחים ופחות בשליטה. אני מבין שהמופע מתרכז בעיקר בשלוש השנים האחרונות, בשבעה באוקטובר, בקורונה ובכל מה שעבר על כולנו, אבל עדיין יצאתי עם תחושה קטנה של פספוס. היה נחמד. אפילו טוב לפרקים. אבל אתם יכולים יותר.