סביב העולם בשמונים יום

על ההצגה

הקלאסיקה האהובה של ז’ול ורן, ששברה קופות וזכתה פעם אחר פעם לאהבת הקהל הישראלי, חוזרת בקיץ בהפקת ענק. בשנת 1872 הג’נטלמן פיליאס פוג מתערב על כל הונו שיצליח להקיף את כדור הארץ ב-80 יום בלבד. אל המרוץ נגד הזמן מצטרף משרתו הנאמן והמצחיק, ז’אן פספרטו. בדרכם הם מצילים את הנסיכה אאודה, שיוצאת איתם למסע חוצה יבשות ותרבויות. כל זאת, בעוד הבלש החשדן פיקס דולק בעקבותיהם בניסיון לעצור אותם בכל מחיר. יחד ייסעו ברכבות, ירכבו על פילים, ימריאו בכדור פורח ואף יפרקו וישרפו ספינה בלב ים – הכל כדי להגיע בזמן! חוויה תיאטרלית עשירה ומושקעת המשלבת תפאורות מרהיבות, אינספור תלבושות, שירים וריקודים סוחפים בהרפתקה בלתי נשכחת, מלאת הומור ורגש, שמזכירה לכולנו שהאהבה היא הניצחון הגדול מכולם.

ביקורות הקהל

3.5 · 10 ביקורות

מחזמר לא לילדים

הצגה טובה מושקעת משחק מעולה יחד עם זאת סצנות בהצגה של ריקודי בטן ושימוש בשפה גבוהה שאינה אמורה להיות מובנת או מיועדת לילדים קטנים. סה"כ הצגה טובה

מחזמר נחמד סה"כ, מושקע, מבוצע טוב. בת שלי נהנתה מאוד.

לא להתקרב

נכנסו באיחור של 20 דקות כי ההצגה הקודמת לא נגמרה. הכל זול, בין אם הוידיאו העלוב שנעשה עם AI, לשחקנים שלא יודעים לא לשחק וחלקם גם לא לשיר. שימוש גרוע בפלייבק עבור השחקנים שלא יודעים לשיר, עלילה משעממת בטירוף. פשוט חיכינו לברוח משם ואפילו להשתחוויה לא נשארנו.

חוויה אך פחות נוסטלגיה

תפאורה מושקעת ונראה שהשקיעו מאוד בהפקה עצמה. עם זאת, ובהשוואה להפקה המקורית ישנם מספר דברים שלדעתי שינו את החוויה הנוסטלגית. - ליהוק דניאל ליטמן לתפקיד הראשי, ניכר כי הליהוק התבסס על כישורי המשחק ולא השירה והריקוד למחזמר שזה בעצם ייעודו של הפורמט, שירים כמו ״למה״, ״הג׳נטלמן הבריטי״ היו אמורים להיות בשירה שלו ובעצם הפכו אותם לסגנון אחר או שירה על ידי דמות אחרת כדי לאפשר. - שירים הוסרו - ״המסע בכדור פורח״ (רפריזה קצבית לאחר סצנת האינדיאנים), ״בין גלי הים״ ושיר האינדיאנים האהוב הוחלף באחר (שיש לציין שהוא גם בסדר גמור, אבל ברוח הנוסטלגית פגע לטעמי). - סצנות שונו במיקומם מהסיפור המקורי לדוגמת סצנת הכדור פורח. - עיבודים מוזיקליים חדשים לחלק מהשירים - מורגש אבל לא הרס מהחוויה הנוסטלגית לדעתי, הוכנס בהם פאנץ עכשווי התואם לדור. - קטורזה מהמם ומשחק בדיוק כפי שהיה בעבר- מדהים! לסיכום, לא מצטער כלל שהלכתי וכמובן שנהנתי בעיקר מהשואו, התפאורה, הכיאוגרפיה וההשקעה, אך ההפקה ביצעה פעולות לדעתי שפגמו בחוויה הנוסטלגית של דור ההורים שהיו ילדים לפני 30 שנים בהפקה המקורית.

ענק הפקה כמו בלונדון

מי שלא בא מפסיד

קטסטרופה בכניסה הכל באיחור

הדלתות לא נפתחות בשעה 18:30 כלומר איחור גדול מאד מאד, צפיפות נוראית לפני הדלתות פשוט בושה גדולה

זלזול בקהל

המופע התחיל באיחור של 20 דקות. תפאורת AI זולה, במה ריקה ורוב המופע מאוד סטטי ומונוטוני, עלילה רדודה ומינימלית, כוריאוגרפיה של כיתה ח׳ 7 במסיבת סיום, השחקנים שרים ללא קצב וללא סינכרון עם המנגינה, היחיד שאיכשהו מציל את המצב הוא אוראל צברי וגם הוא לא מספיק.

היה מקסים. הצגה קצבית, משעשעת, עם הרבה שירים וריקודים מרהיבים. נהנינו מאוד.