בימוי מקורי ונהדר
בימוי מקורי ונהדר, במה ותפאורה בין היפות שראיתי, תצוגת משחק מעולה. ואפילו פעם ראשונה שראיתי את רבקה מיכאלי בתפקיד על במה.
תיאטרון בישראלהבית לאוהבי התיאטרוןזה ייקח רק רגע
זה ייקח רק רגע

בימוי מקורי ונהדר, במה ותפאורה בין היפות שראיתי, תצוגת משחק מעולה. ואפילו פעם ראשונה שראיתי את רבקה מיכאלי בתפקיד על במה.
הצגה מאוד מושקעת ויפה ויזואלית. משחק נהדר. בהחלט ממליצה.
מה היה חנוך לוין אומר לנוכח ההצגה כפי שראינוה אמש ? זאת לא נדע אבל מחזאי גאון שכמוהו בוודאי היה מרוצה מההפקה עשירה בצבע וצלילים הכל בטוב טעם גם אם קצת ארוכה. שאפו לצוות כולו ובמיוחד לרבקלה מיכאלי האלוהית (שלא תגמרי לעולם !!!) שחזרה לימי רבע העוף והבורקס בהיותה אשת מהנדס... מהמערכון האלמותי. מחמאות מיוחדות גם להוריה של וולציה, ל לצ'ק ולפרופסור. תודה חנוך לוין !
בימוי גאוני שיצר הצגה מטריפה
מאד אוהבת את חנון לוין. ממש לא אהבתי את ההצגה ואת המחזה. לגבי המשחק: אהבתי רק את המשחק של דרור קרן ושל הרץ הגבוה. מתגעגעת להפקות קודמות איכותיות, כגון- הרטיטי את לבי, מלאכת החיים, הנשים האבודות מטרויה (צפיתי בהצגה לפני כארבעים שנה) ועוד. מבאס.
מומלצת
הפקה של קומדיה וולגרית תזזיתית וצעקנית על חשבון הפיוטיות של חנוך לוין. הטקסט הנפלא של חנוך לוין אובד בתוך הפקה צעקנית וגסה שנועדה להצחיק ומוזילה את המחזהִ הלכו לאיבוד העומק והחוכמה של לוין. במה מסתובבת ולהיטים מחרישי אוזניים רחוקים ומפריעים לרוח המחזה. לולא ישבתי באמצע השורה הייתי יוצאת אחרי 10 דקות. מתגעגעת להפקות העבר הנהדרןת
מדובר בסאטירה/קומדיה עם הרבה מאוד אבסורד. כיאה לחנוך לוין. השחקנים טובים, מצחיק לפרקים, ומעורר מחשבה
רוצים להיות בקרקס ולא בא לכם לראות שוב פעם את אותם הפעלולנים מבצעים את אותם הטריקים המוצלחים, ואקרובטים שגם הם מראים שוב ושוב את הגמישות שלהם? בואו לקאמרי! מיד כשנכנסים לאולם מבחינים במבנה בימתי מעלף ועתידני! הבמה, לא תאמינו, עגולה! עם פנסים קטנים המחוברים יחדיו ויוצרים מעגל מושלם! ולצידי הבמה מושבים נוספים! את המבנה מרכיבה גם עדשה המקרינה את הדמויות שנותנות את נשמתן למלאך המוות (בגילום דן שפירא), וגם אפקטים ואכן הייתה זו תחושת קרקס השמש (כמו המופע התיאטרלי kurios ), רק בלי פירוטכניקה יותר מדי. על הבמה מונחים כל מיני ניירות גזורות כמו שהקאמרי אוהבים לפנק, ובקטעים מסויימים נצבעה בצהוב שחור לאור הפנסים, כמשל לתהומות העמוקים אליהם נחשף לוין בילדותו. הבמה מסתובבת וסובבת את השחקנים איתה דמויות יוצאות מגדר הרגיל, שכמו בקרקס הם לא רק רצים, אלא גם עולים במדרגות אל כניסה 3 לאולם (הקאמרי 1), ואפילו עוברים בין השורות הקרובות! תום חודורוב שאליו באתי ממש מצחיק ומעביר את דמותו פרופסור קיפרנאי בצורה נודניקית לתפארת. דרור קרן תיאטרלי יותר מכולם ואולה שור סלקטר אליפות. השוס הוא כמובן סוף המחזה.. בקיצור, אם אתם לפני "קברט" או אחרי , רוצו לראות!
משחק מעולה