משחק טוב מאוד
כל השחקנים מעולים, אבל מה לעשות שהעלעלה קצת משעממת... אני לא בטוח עד כמה המחזה של בקט, שמבוסס על רעיון חביב, מצליח להחזיק הצגה שלמה
טוענים תוצאות
זה ייקח רק רגע
מעדכנים נתונים...
תיאטרון בישראלהבית לאוהבי התיאטרוןתיאטרון בישראלהבית לאוהבי התיאטרוןזה ייקח רק רגע
זה ייקח רק רגע
ולדימיר ואסטראגון, שני נוודים עייפים, אולי חברים, אולי רק שני אנשים שמנסים לשרוד, ממתינים ליד עץ. הם מחכים לדמות מסתורית בשם גודו שאולי תגיע, אולי לא. בתוך ההמתנה מתרחשים רגעים קטנים של חסד, בדיחות אבסורד, כאב שקט והומור מטורף. שיחות על נעליים, ירקות, זמן, משמעות; ובעיקר על האין-מוצא שממנו כולנו עשויים. מאת סמואל בקט, בבימוי אודי בן משה, נוסח עברי: יוסף אל-דרור.
כל השחקנים מעולים, אבל מה לעשות שהעלעלה קצת משעממת... אני לא בטוח עד כמה המחזה של בקט, שמבוסס על רעיון חביב, מצליח להחזיק הצגה שלמה
אודי בן משה פשוט מבזה את החזון הטראגי של בקט באמצעות בדיחות תיאטרון מטומטמות וזולות מדי . חבל מאוד . שחקנים מצויינים
פחות התחברתי
נחמד אבל לא וואו
שחקנים מעולים אבל.....לא התחברתי למרות זאת זה נתן לי חומר למחשבה על החיים הפריטים - האם אני רוצה להמשיך להיות "לאקי" ?, נחמד אבל לא וואו
הצגה מצוינת! ראשית - משחק מעולה של ארבעת השחקנים (ואני מציינת במיוחד את איתי שור המהפנט כלוקי). שנית - מכל הפקות המחזה שראיתי, זו בעיני היתה מוצאת חן בעיני בקט. הוראותיו נשמרו בהקפדה, ורוחו ריחפה, עם ההתענגות על רגעי האבסורד כמו גם על הבדיחות. למרות שאני מכירה את המחזה היטב,נלא יכולתי להוריד את העיניים מהבמה לרגע. תענוג צרוף! לקראת הסוף, באחת מהחזרות של: נלך, אי אפשר, למה? - הקהל ענה בעצמו. חשבתי שזה שיקוף מושלם לישראלים בשנים האחרונות, וההצגה מושלמת לימים אלה. לרוץ!
הצגה מצוינת אבל מדכדכת מאד, שיקוף מלא של חיינו
אבסורד שיכול להיות משעמם מבוצע בצורה פנומנלית עם קאסט של אדירים
אני פחות מתחברת לאבסורד, ישבתי וחיכיתי שייגמר, הצגה ארוכה מידי, אבל תכלס הילד הוסיף קצת עיניין והוא גם שיחק טוב, ארוכה מידי, פחות התחברתי
נחמד אבל לא וואו
יוסי עיני, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר, איתן גולדשטיין, אייל פדן, איתמר קובה גרוסמן
גלו עוד:
הדעה שלכם חשובה לנו ולקהילה 🎭
הפרס השבועיההגרלה השבועית
דרגו הצגה שראיתם — לחיצה אחת על כוכב, ואולי הזוג הזה שלכם.
