טוענים תוצאות
זה ייקח רק רגע
תיאטרון בישראלפורטל ביקורות להצגותזה ייקח רק רגע
במרכז לרפואת הנפש 'אורות' מאושפזים חמישה בני נוער. הם ישנים יחד, אוכלים יחד ויוצרים יחד הצגה. 'מי כמוני' מעניקה הצצה למחלקה הסגורה, אל חייהם של הצוות הרפואי, בני הנוער וההורים שלהם. ההצגה עוסקת בכוחו המרפא של התיאטרון מתוך תקווה להעלות את מפלס החמלה.
הדעה שלכם חשובה לנו ולקהילה 🎭
אתמול היה לי יום קשוח. כמות הדמעות שיצאה ממני בעת שידור ההלוויה של שירי והקטנטנים משתווה כנראה לאיזה נהר שלא נגמר.. זה מן קטע כזה איך הכל מתחבר כמו פאזל ואין מקרה בעולם. בערב יצאתי לסיקור של הצגה שרציתי לראות ממש מזמן אבל איכשהו זה תמיד נדחה.. באורך פלא זה לבסוף הצליח דווקא ביום שכזה .. אז כן, גם את הערב קינחתי בסיישן דמעות קולח בחסות תיאטרון "גשר" המדהים. אז מזה בעצם "מי כמוני"? את המחזה כתב מחזאי הבית של "גשר" רועי חן שאני כל כך אוהבת. זאת הצגה שמספרת על מרכז לרפואת הנפש "אורות" שבו מאושפזים חמישה בני נוער. הם ישנים יחד, אוכלים יחד ויוצרים יחד הצגה במסגרת אשפוזם. הצגה על הנפש, כמובן. ההצגה המופלאה הזאת שראיתי אתמול מעניקה הצצה למחלקה הסגורה, אל חייהם של הצוות הרפואי, בני הנוער וההורים שלהם, אבל זהו גם הסיפור של כולנו, כי הילדים האלה, המגיעים מכל מגזר, מכל מעמד סוציואקונומי, הם הילדים של כולנו. הם אנחנו, רק בווליום אחר. הרגשתי שאני -בל- קצת מכל אחד מהם וזה היה מדהים! "מי כמוני" מיועדת לכל מי שיש בקרבו נפש. היא עוסקת בכוחו המרפא של התיאטרון מתוך תקווה להעלות את מפלס החמלה שנמצא תמיד בסכנת ירידה. אתמול בהצגה צפו יחד איתי עוד 2 כיתות תלמידי בית ספר...לרוב מי שנתקל בזה תמיד מתלונן שהתלמידים מרעישים ומוציאים מריכוז. במשך כמעט שעתיים ללא הפסקה שררה דממה מרוב שזה היה טוב מידי! ״מי כמוני״ נוצרה לאחר ביקורים בבית הספר ״שחף״ ובמרכז הרפואי לבריאות הנפש ״אברבנאל״ בכדי לקבל השראה. אהבתי שכבר בכניסה להאנגר כל הצוות לבוש בחלוקים לבנים ומכניס את הקהל לאווירה .. האינטימיות שמייצר האנגר תפורה בול להפקה שכזאת! בימוי מבריק של אילאיל סמל שלא משאיר עין אחת יבשה. תפאורה מינימליסטית שמתאימה כמו כפפה ליד. קאסט שחקנים אדיר: גלעד קלטר - כריזמתי וסוחף בטירוף כהרגלו! תום אנטופולסקי - כמה נוכחות על הבמה ..כמה כשרון! אורי יניב וקארין סרויה - שחקנים מדהימים! הם גילמו כל פעם הורה אחר של ילד אחר וכל פעם זה היה סגנון שונה לחלוטין! זה היה וואו! נטע רוט - אפשר להבין מזה העילוי הזה? הילדה הזאת שכבר מזמן לא ילדה גדלה ב"גשר" רבותיי..בהצגה הזאת היא כמעט כבר לא משחקת ואיזה כיף שאתמול ראיתי אותה! אני חסרת מילים נוכח הכישרון. איתי טרחנוב - נשבעת שרציתי לאמץ אותו כל ההצגה. איזה משחק משובח באיתי אחד! בר מיניאלי - משחק כל כך אותנטי ויפייפה! מדהימה! ארז כנען - כל כך ריגשת אותי. איזו צניעות וענווה. נויה אביגדור - מצויינת ומרגשת! מומלץ בהול! חפשו אותי באינסטגרם - bell_shteinberg_theatreblogger
הצגה מרגשת, ילדים שחקנים ומבוגרים מצוינים, עשויה חכם, מעניינת, ונטולת יומרות.
אילאיל סמל אחת הבמאיות המבטיחות של תקופתנו
הצגה מקסימה ומרגשת. שחקנים מעולים. לקחתי את מגמת התאטרון לצפות בהצגה. מומלץ ביותר למגמה כי זה מלמד נהדר את שפת התאטרון וגם מדבר אל הנוער.

