רוחל'ה מתחתנת

סוף סוף מצאה לה רוחל'ה , הבת האהובה חתן כלבבה. מהרגע בו שלוימה, אביה, אלמן ניצול שואה, פוגש את החתן, עולה בקרבו התנגדות עזה והוא נחוש לבטל את החתונה של בתו הבכורה. ברקע צפה ועולה מערכת היחסים המורכבת בין רוחל'ה לבין אחותה לאה, גרושה עם ילד וסיפור ידידותם המופלאה של שלוימה וחברו סטאשק שחולקים סוד משותף מהמלחמה ואת אהבתם הגדולה לאותה אשה. לעיתים אנחנו כהורים במודע או אולי בכלל לא, משליכים על ילדינו את טראומות העבר שלנו..פוביות מסויימות שליוו אותנו במהלך חיינו..ובגדול טבע האדם בנוי כך שהרבה פעמים אנו זוכרים מה שלא צריך לזכור ושוכחים מה שלא צריך לשכוח... ההצגה מביאה לקדמת הבמה את נושא ניצולי השואה וזה לא יכול שלא לרגש ולגעת במקומות הכי רגישים שלנו כעם. נזכור ולא נשכח. לפעמים אנחנו חושבים שהבחירות שלנו הן לטובת ילדינו וזה הרבה פעמים בא בעוכרינו. על זה בדיוק מדברת ההצגה הזאת. בחיים כמו בחיים צריך לשחרר ולפעמים להתנהג לא כמו שאנו רגילים ואז..הופ..הקסם קורה. עוד נושא שההצגה נוגעת בו היא מערכת היחסים בין 2 האחיות שמאוד היה מעניין להתבונן מהצד מה הדמויות שלהן עוברות מתחילת ההצגה ועד סופה..בסופו של דבר דם יותר סמיך ממים! לסביון ליברכט הכותבת יש קו מסויים שהיא נצמדת אליו ביצירות שלה והוא למעשה מאוד מזוהה איתה. באתי מאוד טבולה ראסה כי לא ראיתי גרסאות קודמות של ההצגה הזאת, ואני יכולה להעיד שההצגה מאוד הפתיעה אותי לטובה. עבודה טובה של התיאטרון ה"עברי". בימוי מבריק של נתן דטנר שגם משחק פה בתפקיד הראשי והוא פנומנלי בעיניי. תפאורה אמנם מאוד יפה אבל טיפה הפריע לי שהיא סטטית על הבמה ולא מתחלפת נניח..זה יכל לתרום. קאסט מעולה!!! פולי רשף : שחקן גדול. נטע פלוטניק : כל כך ריגשת אותי. עינבר דנון : את כזאת נהדרת! התמוגגתי ממך כל ההצגה 🙂 רוי מילר : שחקן מצויין! אסרטיבי מאוד על הבמה. מאוד ממליצה לראות את ההצגה עם סבתא/סבא..בעיקר מישהו מהדור של פעם.. כשעה וחצי ללא הפסקה. חפשו אותי באינסטגרם - bell_shteinberg_theatreblogger