הצגה מומלצת לכולם, ובמיוחד לבני הדור השני לשואה!

רוחל׳ה מתחתנת.

הסופרת סביון ליברכט כתבה את הסיפור ׳החתן המושלם של רוחל׳ה׳ בספרה ׳צריך סוף לסיפור אהבה׳, והסיפור הזה הפך למחזה בשם ׳רוחל׳ה מתחתנת׳ שהוצג לראשונה לפני כ-14 שנה ע״י תיאטרון בית ליסין, עם ששון גבאי בתפקיד הראשי וציפי פינס כבימאית.

אמש באולם ביפעת ראינו את הגרסה של ׳התיאטרון העברי׳ ל׳רוחל׳ה מתחתנת׳, כשהבמאי הפעם הוא נתן דטנר, שגם משחק בתפקיד הראשי של שלוימה, אלמן ניצול שואה, שבתו הבכורה רוחל׳ה היפה, החכמה והמוכשרת בשנות השלושים לחייה, מוצאת סוף-סוף חתן.

על שמחת החתונה מעיבים זכרונות כואבים מתקופת השואה הקשורים למשפחת החתן, ואלה מציפים את השאלה שעומדת במרכז המחזה: עד כמה נאפשר לעבר הרחוק לשלוט ולהכתיב את חיי ההווה עד כדי פגיעה באנשים היקרים לנו, והאם יש לנו יכולת לסלוח על דברים שהתרחשו שם ואז, לפני שנים רבות.

סיפור המחזה חזק ומרגש, וכך גם ההצגה. זו הצגה אינטנסיבית מאוד שמשאירה אותך הצופה במתח ובהתרגשות, לעיתים עד דמעות, למרות שהתפתחות העלילה די צפויה. אנסמבל השחקנים מאוד מחויב ומושקע, וניכר שדטנר השחקן ידע להפיק מהם את המרב בעבודתו כבמאי. בולטים במיוחד בעיניי הם דטנר עצמו בתפקיד שלוימה, וענבר דנון בתפקיד לאה, אחותה הצעירה והגרושה של רוחל׳ה. אתם יחד גם נטע פלוטניק (רוחל׳ה), רוי מילר (אהרל׳ה, החתן), ופולי רשף (סטשק), חברו הטוב של שלוימה.

הצגה מומלצת לכולם, ובמיוחד לבני הדור השני לשואה!