א
אנונימי(אורח/ת)14.09.26
תיאטרון בישראלהבית לאוהבי התיאטרוןזה ייקח רק רגע
זה ייקח רק רגע

לא ציפיתי. חוויה מדהימה
משחק נהדר ופרודיה פוליטית משעשעת. יש קטעים מאוד מצחיקים, לצד מסרים פוליטיים די ברורים. מי שמוכן לשים לרגע את הדעות האישיות בצד ולא מפריע לו לפגוש על הבמה אג׳נדה פוליטית שונה משלו בהחלט יכול ליהנות. בסך הכול הצגה טובה, קצבית, מצחיקה ובעיקר עם משחק מצוין.
באתי עם ציפיות גדולות מדובר בנפילה בימוי ילדותי טקסט שאמור להיות חתרני אבל מתגלה כאוסף של דברים שכבר שמענו קאסט טוב שלא מצליח לזהור אכזבה גדולה מאוד
שעה וארבעים ולא הצצתי בשעון של הפלאפון אפילו פעם אחת. אני לא רוצה לספיילר אז רק אומר ש"אחרית הימים" בתאטרון גשר, זו הצגה חובה. הצגה מטרידה. כלומר, המציאות מטרידה וההצגה רק משקפת אותה באופן נאמן פלוס. (טוב, חוץ ממה שקורה אחרי שכולם מתים, וגם אז, אין לדעת) הצגה שמחה ומוזיקלית. איזה כיף לראות הצגה מלאה בשירים מוצדקים ולא להרגיש שקודם היו שם שירים וכפו עליהם בכוח מעטפת סיפורית מאולצת. הצגה שהיא קאלט ואין לי ספק שאראה אותה שוב בקרוב (אני ממש רוצה את הטקסטים של השירים כדי שאוכל ללמוד אותם ולשיר אותם בהצגה הבאה) חגיגה של טקסט מושקע, שחקנים נהדרים, תפאורה מדליקה שאהבתי מאוד ותאורה שובבה שמשחקת עם התפאורה. מוזיקה מעולה, אמיתות וסרקזם ואומץ לומר את מה שצריך. וואו.
הנאה צרופה
כתיבה משובחת, אותנטית , עכשווית, אקטואלית, משחק משובח, קבוצת שחקנים קטנה שנותנת תחושה של עשרות שחקנים, בימוי נהדר לצד שירי ראפ עם טקסטים שנונים, נהנתי מכל רגע, גשר ממשיך לשמור על רמת תאטרון גבוהה, עם במות מינימליסטיות שנותנת תחושה של עיבוד מורכב מלא בכל טוב. כל הכבוד, המשיכו כך.
הפוסטר של ההצגה ממחיש במדוייק את חווית הצפייה: שממה רעיונית המוצפת בטקסט חמוץ חמוץ ומפוצצת בלבה מתפרצת של כעס רדוד וחסר תוחלת. הטקסט בכייני וילדותי, רובו לעוס וקלישאתי, לעיתים רחוקות הוא חורג מגבולות עצמו ומפתיע, כל פתיחת ההצגה (עם הכרזת דובר הממשלה וכו׳) פשוט לא עובדת - הפאנצ׳ים חסרי המודעות נופלים ארצה והקהל שותק במבוכה, הכוריאוגרפיה נחמדה ויחד עם עיצוב הבמה המעניין והלחנים האווירה מעט מתרוממת. אך לאורך ההצגה אתה מולעט במסרים דידקטיים מעייפים שחוזרים על עצמם שוב ושוב כמו מנטרות שבטיות בטקסים פגאניים - ״מי שלא מאמין לא מפחד״ ״להיות בוגד זה נכון״ או משהו כזה (על המנטרה הזו הם גם חוזרים בהשתחוויה, כמו למחוק לחלוטין את האינטליגנציה של הקהל ולהזכיר לו מה המסר שעליו לצאת איתו) לסיכום, יצירה פרובינציאלית מעלה עובש, עמוסה בחוסר ביטחון עצמי שלועס שוב ושוב תחושות ידועות אל מול הממשלה הנוכחית (שהכותב אינו מאוהדיה) ואל מול הציבור הדתי (שהכותב אינו מאוהדיו). עוד מספר נקודות: -המיניות המוחצנת המוצגת דווקא בצד הדתי של המפה אומרת דרשני, לא ברור מה חשב המשורר, האמנם? יש רעות חולות אמיתיות ורבות בצד ההוא. - הבחירה לא להציג את הדתיים כדתיים חיצונית מעולה, אך מניפולטיבית מעט וקשורה לחוסר קוהרנטיות שמלווה את הקהל לאורך כל ההצגה. - אורי יניב שמשחק את יואל מביא תצוגת משחק נהדרת ומציל מעט את הקאסט שנופל בחתחתי הטקסט הזה. - העיצוב של הקומיקס נהדר ושובה את הלב והעין - אם כבר, בואו נשקיע יותר ולא ניתן לAI ליצור לנו את התפאורה או לפחות נדאג שהטקסטים יהיו כתובים נכון וללא פגמים כל-כך בולטים, אנחנו בגשר, שילמנו מחיר מלא ואתם בניתם ממד על הבמה, אנחנו לא בפרינג׳.