טוענים תוצאות
זה ייקח רק רגע
תיאטרון בישראלהבית לאוהבי התיאטרוןזה ייקח רק רגע
זה ייקח רק רגע

סאטירה מוזיקלית המשלבת חרדות קיומיות עם אובססיות לאומיות, במסע מרתק של גיבור המאתגר את המציאות סביבו.
כשאיום גרעיני מרחף באוויר, מדינת ישראל מכריזה על תוכנית הצלה לאומית שמטרתה להביא את המשיח ואחרית הימים. יואל, בעיצומו של משבר גיל הארבעים, מחליט ללכת נגד הזרם, ומגייס את גורל האנושות למסע פרוע אל קרביה הזהותיים של המדינה.
הפוסטר של ההצגה ממחיש במדוייק את חווית הצפייה: שממה רעיונית המוצפת בטקסט חמוץ חמוץ ומפוצצת בלבה מתפרצת של כעס רדוד וחסר תוחלת. הטקסט בכייני וילדותי, רובו לעוס וקלישאתי, לעיתים רחוקות הוא חורג מגבולות עצמו ומפתיע, כל פתיחת ההצגה (עם הכרזת דובר הממשלה וכו׳) פשוט לא עובדת - הפאנצ׳ים חסרי המודעות נופלים ארצה והקהל שותק במבוכה, הכוריאוגרפיה נחמדה ויחד עם עיצוב הבמה המעניין והלחנים האווירה מעט מתרוממת. אך לאורך ההצגה אתה מולעט במסרים דידקטיים מעייפים שחוזרים על עצמם שוב ושוב כמו מנטרות שבטיות בטקסים פגאניים - ״מי שלא מאמין לא מפחד״ ״להיות בוגד זה נכון״ או משהו כזה (על המנטרה הזו הם גם חוזרים בהשתחוויה, כמו למחוק לחלוטין את האינטליגנציה של הקהל ולהזכיר לו מה המסר שעליו לצאת איתו) לסיכום, יצירה פרובינציאלית מעלה עובש, עמוסה בחוסר ביטחון עצמי שלועס שוב ושוב תחושות ידועות אל מול הממשלה הנוכחית (שהכותב אינו מאוהדיה) ואל מול הציבור הדתי (שהכותב אינו מאוהדיו). עוד מספר נקודות: -המיניות המוחצנת המוצגת דווקא בצד הדתי של המפה אומרת דרשני, לא ברור מה חשב המשורר, האמנם? יש רעות חולות אמיתיות ורבות בצד ההוא. - הבחירה לא להציג את הדתיים כדתיים חיצונית מעולה, אך מניפולטיבית מעט וקשורה לחוסר קוהרנטיות שמלווה את הקהל לאורך כל ההצגה. - אורי יניב שמשחק את יואל מביא תצוגת משחק נהדרת ומציל מעט את הקאסט שנופל בחתחתי הטקסט הזה. - העיצוב של הקומיקס נהדר ושובה את הלב והעין - אם כבר, בואו נשקיע יותר ולא ניתן לAI ליצור לנו את התפאורה או לפחות נדאג שהטקסטים יהיו כתובים נכון וללא פגמים כל-כך בולטים, אנחנו בגשר, שילמנו מחיר מלא ואתם בניתם ממד על הבמה, אנחנו לא בפרינג׳.
כתיבה משובחת, אותנטית , עכשווית, אקטואלית, משחק משובח, קבוצת שחקנים קטנה שנותנת תחושה של עשרות שחקנים, בימוי נהדר לצד שירי ראפ עם טקסטים שנונים, נהנתי מכל רגע, גשר ממשיך לשמור על רמת תאטרון גבוהה, עם במות מינימליסטיות שנותנת תחושה של עיבוד מורכב מלא בכל טוב. כל הכבוד, המשיכו כך.
הצגה מדהימה עם מוזיקה מטורפת וחכמה, קומדיה אולי הכי טובה שראיתי בתיאטרון לאחרונה ושחקנים שממך נכנסו לדמות ועשו את ההצגה.
מאסטרפיס חסר רחמים, לא לבעלי לב חלש. חובת צפייה!
די לנרמל הומור לא מקורי, היה מעייף לראות את הכותבים לועסים את אותם פאנצ'ים שישראלים עושים מהם מימז מ2012. כלכך הרבה ביקורת שגרתית על הממשלה, עם אפס אמירה מקורית מרעננת. וכמובן שדמויות הנשים - פתייניות וכל תכליתן במחזה היא גופן! והגברים הם המושיעים. בתור מחזה שמנסה להיות "נאור" ואליטיסטי, זה חוסר מודעות עצמית קשה עניין המגדריות. כל השירים לא הצליחו להצחיק את הקהל והם היו מרדימים ומייגעים. כל החצי הראשון מתיש ומאכזב. הדבר הטוב היחיד היה אלכסנדר שרון שמגלם סבתא פרטיזנית משוגעת. כל מי שחושב שיש גאונות בכתיבה הזו יכול פשוט להיכנס לפייסבוק ולקרוא פוסטים של גברים בני 40 מגבעתיים תוך כדי שהוא מאזין לג'ימבו ג'יי. בעזרת השם, ושבת שלום.
הצגה מדהימה. מצחיק עד דמעות, מטורף, וירטואלי. רוצו לגשר!
ההצגה הכי טובה שתראו בחיים.
אורי יניב, נעמי לבוב, נטע רוט, מיקי לאון, אלכסנדר סנדרוביץ', אבי אזולאי, אתי וקנין סובר, שיר סייג, גלעד קלטר, אופיר צויגנבום
גלו עוד:
הדעה שלכם חשובה לנו ולקהילה 🎭
ההגרלה השבועית
דרגו הצגה שראיתם — לחיצה אחת על כוכב, ואולי הזוג הזה שלכם.
קברט אנטי-מלחמתי סוחף המתרחש במקביל בין נקודות שונות, מציע חוויה חופשית ומעוררת השראה על עולם טוב יותר בעידן של כאוס.