הנפש הטובה מסצ'ואן

את ה"נפש הטובה מסיצ'ואן" אני מכירה..גם את ברכט הגאון יצא לי לקרוא לא פעם.. ממש לא מזמן אפילו סיקרתי את ההצגה הזאת ב"סטודיו למשחק של יורם לוינשטיין" וזה לא סוד שהיא הפכה לאחת ההצגות הכי יפות שראיתי בחיי.. לגרסה הזאת של הקאמרי חיכיתי..הייתי ממש סקרנית לראות לאיזה מחוזות הם יכולים להפליג.. אני רוצה להיות אובייקטיבית ולא לנסות להשוות בין הגרסאות כי אין טעם ..הן שונות מאוד! הבימוי של קרן חובב מעניין אבל הותיר אותי עם כמה שאלות פתוחות..מאמינה שאגע בזה בהמשך 🙂 המוזיקה של ניר כנען פנומנלית כמו האיש עצמו..כמה שאני אוהבת את הפשטות הנוגעת ללב שלו ..אחת כזאת שמגיעה עד הנימים הכי עמוקים אי שם בחדרים! התלבושות בהצגה וואו! מעבר לזה שהן יפייפיות אני נדהמתי ממהירות הבזק בה הן מוחלפות ע"י השחקנים! זאת עבודה נפרדת! שאפו! יחד עם זאת היה חסר לי עומק בדמויות.. למשל, רציתי לראות משהו יותר מוחלט ושונה בין 2 הדמויות אותן אביגיל מגלמת..כי זה רוב האישיו פה. לא הרגשתי את זה כמעט בכלל וזה לאו דווקא קשור במשחק של אביגיל הררי ..היא הייתה יותר ממצויינת! במיוחד באפיזודה האחרונה. ההצגה ממש טריה..זה הסשן הראשון שלה ולכן היו פה ושם אי דיוקים בכל עניין התפאורה. מאמינה שזה ישתנה לטובה ככל שההצגה תרוץ יותר. ההצגה טובה חברים..אבל כן חייבת הידוק נוסף בעיניי. תום אבני היה מדהים בתפקיד הטייס המלנכולי והופתעתי לגלות שהוא גם זמר משובח! נדב עדר שבלט לי עוד בהיותו סטודנט בסל"ה עושה פה אחלה תפקיד! יחד איתם קאסט מבריק! אני כותבת את הביקורת ב 02.00 בלילה ותוהה לעצמי האם אפשר להישאר טובים בעולם הזה? ואם כן – האם המחיר שווה את זה? האם אנחנו מספיק טובים לעצמנו? כן כן רבותיי..זה ברכט..ההוא שידע לחקור את נפש האדם ועשה את זה בכל כך הרבה עדינות. עיבוד ליצירת המופת שלו, שנכתבה 'אי אז' על 'אי שם', אבל נותרה רלוונטית. בעיניי תתאים לנוער ומבוגרים. ספרו לי בתגובות אם הספקתם לראות ומה חשבתם ❤️ חפשו אותי באינסטגרם - bell_shteinberg_theatreblogger

עיבוד טוב מבחינת משחק, הסיפור חזק ומועבר בצורה טובה, אביגיל הררי מדהימה. המסר של ההצגה מעניין ומועבר בצורה טובה, זו לחלוטין הצגה שיוצאים ממנה וממשיכים לדבר עליה ועל המשמעויות שלה- בדיוק כמו שברכט התכוון, וזה כשכל ההצגה נעשת בצורה קלילה, צבעונית ואפילו מצחיקה לפעמים. אגיד שמבחינתי היא לא 5 כוכבים כי הרגשתי שהשירים קצת לא במקום, או שלא היו טובים מספיק או שהרגישו לי מנותקים מהעלילה. מדובר בשירים חדשים שנכתבו במיוחד להצגה הזאת ולא בשירים המקוריים של ההצגה, ונראה לי שהם עושים קצת עוול להצגה המצויינת הזאת בשאר הפרמטרים

הנפש הטובה מסצ׳ואן, הוא הראשון בסדרה של מחזות ברכטיאנים שעולה על בימות התיאטרון בישראל. ברכט, מחזאי גרמני שגלה מארצו ושב אליה אחרי המלחמה, מכיר היטב מלחמות, ובתחכומו, יודע לכתוב עליהן, כשהוא מרחיק מהמלחמה הקונקרטית את הדיון, ויוצר מחזה אפי, עם מאפיינים של אגדה, משהו שקורה אי שם, אבל יש בו כל כך הרבה מ״כאן ועכשיו״, לא רק שלנו, לא רק של גרמניה מולדתו, אלא מסר אוניברסלי. שלושה אלים יורדים לכדור הארץ. מחפשים נפש טובה אחת: ״ההנחייה מלמעלה הייתה ברורה; העולם יוכל להשאר כמו שהוא, אם יימצאו בו מספיק אנשים טובים, שמסוגלים לחיות בו חיים ראויים. לדבוק בטוב גם כשרע״. מישהי ענייה וטובת לב, משכנת את האלים בביתה, והם גומלים לה בשכר נדיב, אך הצרות רק ממשיכות עבורה; אנשי העיירה מנצלים את טוב ליבה, הטייס בו היא מתאהבת גם חושק בכספה. החמלה, הצורך בריצוי מתמיד וההזדהות עם סבלם של אחרים, בולעים אותה ולא מאפשרים לה מקום להתקיים. כשהיא מתחזה לבן דוד שהמציאה, מעין אלטר אגו מרוחק מהסיטואציה, קשוח, חסר רחמים, כך היא מגנה על עצמה. ואיך אנחנו מגנים על עצמנו בעולם הזה? המחזה הפנטסטי הזה, מזמן שיחה נוקבת עם המציאות שלנו, הוא פיוטי, אמנותי, לירי, מוסיקלי, אך לצד כל אלה, חופר בנבכי נפשנו האקטואלית, המדממת ושואל; איך דובקים בטוב כשכל כך רע? האם מותר לעשות רע כדי שיהיה טוב? התיאטרון מעולם לא היה אקטואלי יותר לצייטגסט שלנו; רוח התקופה. ועם זאת, מתכתב עם עברנו; באירופה, בסדום. מוכר המים, אלעד אטרקצ׳י הנפלא, מסתובב ומקונן במטאפורה על הקושי לעשות טוב בעולם רע, ושר; ״למכור מים בגשם, חיים שהם בדיחה מטופשת, בעייה כזאת נוזלית ומייאשת״ גם שן טה, השחקנית אביגייל הררי הפנומנלית, קוראת לאלים בייאוש; ״יותר מדי מצוקה, יותר מדי ייאוש….האשה הזאת, אלים נעלים, הייתה קטנה מדי עבור התוכניות הגדולות שלכם״, הררי שחקנית ענקית, התוכנייה של ההצגה הנהדרת הזאת היא סוכרייה איכותית; קרן חובב מביימת בכשרון ויצירתיות והופכת את ברכט למרתק, עדכני ומפתיע. אלי ביז׳אווי, המתרגם, הוא עילוי בתרגום וגם בכתיבה. המוסיקה של ניר כנען משגעת ומדוייקת. בימים כאלה, שהטוב והרע נכרכים אלה באלה ונדמים לעיתים, ההצגה הזאת היא חומר מצויין למחשבה, ולחשבון נפש. ואי אפשר לחתום בלי ציטוט, רלוונטי מאי פעם; של ברכט; חמישה קשיים בכתיבת האמת; מי שרוצה כיום להאבק בשקר ובבורות ולכתוב את האמת, חייב להתגבר על חמישה קשיים לפחות; עליו למצוא את האומץ לכתוב את האמת, למרות שהיא מדוכאת בכל, ואת החכמה לזהות אותה, למרות שהיא מוסווית בכל, את האמנות להשתמש בה כנשק: את כח השיפוט לבחור באלה שבידיהם תהיה לה השפעה, את הערמה להפיץ אותה בקרבם, אלו הם קשיים גדולים בשביל הכותבים תחת הפאשיזם, אלה הנרדפים או הנמלטים, לאמיתו של דבר, גם עבור אלה הכותבים בארצות החופש הבורגניות״. שנהיה טובים. שנכתוב אמת. שנבחר בטוב. המלצת צפייה רותחת.