טרטיף

פעם ראשונה שהלכתי להצגה בגלל ביקורות טובות ופחות בשל עניין בעלילה. אני לא הכי חובבת את ז'אנר הקומדיה בתיאטרון, אבל מבחינת קומית כל כך אהבתי את ההצגה. הומור לא נמוך, די אינטלגנטי שגרם לי לצחוק מלא. אהבתי מאוד את כל השחקנים! הם היו נהדרים כולם! קטעי השירה והיפ הופ הוסיפו ממש! לצערי היה לי מאוד קשה להתחבר לדיאלוגים. רוב ההצגה דוברה בחרוזים וזה די היה מאתגר. לקח לי כמה סצנות עד שהצלחתי להתחבר להצגה. מצד אחד הם ניסו לשמור על הטקסט המקורי ומצד שני לעשות את קצת יותר מודרני על ידי אביזרים, לבוש ומשחק. מונולוג הסיום היה נהדר וחכם! בשורה תחתונה, קשה לי להמליץ בפה מלא, רק במידה ואתן/ם חובבי/ות הז'אנר.

טרטיף של מולייר בקאמרי. ז׳אן-בטיסט פוקלן (1673-1622), שנודע בשם הפסבדונים שלו - מולייר, היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי ונחשב לגדול המחזאים בלשון הצרפתית ואחד מהחשובים בתולדות התיאטרון בכלל. מולייר כתב מחזות רבים וגם ביים ושיחק בהם. אחד מהם הוא המחזה ׳טרטיף׳, שהועלה על הבמה לראשונה במלואו ב-5 באוגוסט 1667. המחזה טרטיף מציג ביקורת נוקבת על אנשי הדת והכנסיה, ובשל כך גם עורר את חמתם של הכמורה והחוגים הדתיים בצרפת שראו במולייר כופר ואסרו את הצגת המחזה בציבור. במשך תקופה מסוימת הועלו גרסאות מקוצרות של המחזה בהופעות פרטיות עד שנמצא ׳פיתרון׳ (בסיוע המלך לואי ה-14), כאשר ׳הסוף הרע׳ הוחלף ב׳סוף טוב׳ ונערכה בכורה מחודשת ב-5 פברואר 1669. הערב באולם התיאטרון ביפעת ראיתי את ההצגה ׳טרטיף׳ בביצוע שחקני תיאטרון הקאמרי ויצאתי ברגשות מעורבים. החלקים הטובים הם השפה העשירה והעכשווית (בחרוזים) של המחזה, בזכות התרגום המעולה של אלי ביז׳אווי. הבימוי של רוני ברודצקי מעניין וראוי להערכה על הניסיון להתאים את מולייר לימינו אנו, ואהבתי גם את משחקם של דרור קרן כאורגון, המכניס את טרטיף לביתו כדי לחזק את חייו הרוחניים, ושל אלעד אטרקצ׳י בתפקיד המשרתת דורין. בצד הפחות טוב אומר שההצגה לא הצליחה לרגש אותי בשום שלב, והשאירה אותי כצופה לא מעורב. קרוב ל-400 שנה חלפו מאז הוצג המחזה לראשונה, והיה צריך לקרות על הבמה הרבה יותר כדי שהוא יצליח לשמור על חיוניותו ועל הביקורתיות שבו. הבמאית נקטה בפתרונות שונים כדי לקרב את המחזה לימינו אלה ולשמר את ייחודו (קטעי הראפ שכתבו ׳הקריסטלים׳ - עומר ג׳ו נוה ומיכאל מושונוב היו מעולים), אך פתרונות אלה הצליחו לעמוד באופן חלקי בלבד באתגר שלקחה על עצמה.

המחזה הקלאסי מקבל טוויסט עכשוי עם תפאורה ותלבושות צבעוניות, דיאלוגים קצביים בשילוב קטעי ראפ, וביקורת פוליטית חברתית שרלוונטית מתמיד. סאטירה מצחיקה לאורך כל הדרך עם סיום שמשאיר חומר למחשבה. נדב נייטס כטרטיף מושלם, כריזמטי וערמומי ועדיין שובה לב. אלעד אטרקצ׳י בתור המשרתת קורע מצחוק וגונב את ההצגה בכל סצנה שהוא נמצא בה. וכמובן דרור קרן, אב המשפחה העקשן עושה עבודה מצוינת. לרוץ לראות!