טוענים תוצאות
זה ייקח רק רגע
תיאטרון בישראלפורטל ביקורות להצגותזה ייקח רק רגע
בני ישראל מחולקים לשבטים, ואין מלך בישראל. שמשון, לוחם ושופט, פוגש את דלילה ואהבתם מתמודדת עם קנאה וגורל. סיפור המשלב מיתוס ואתוס, הרס ואֶרוס.
הדעה שלכם חשובה לנו ולקהילה 🎭
שלומי ברטונוב, רוני עינב, יובל שרף, קארין סרויה, יובל ינאי, שיר סייג, אלכסנדר סנדרוביץ', מיכל ויינברג, אורי יניב, טלי אוסדצ'י, פאולו א. מואורה, איתמר פרס, אגם אוזלבו
הצגות מקראיות יכולות להיות הצלחה מסחררת או כשלון מוחלט. אין אמצע בעיניי. ההצגה הזאת של תיאטרון "גשר" היא הצלחה רבותיי! נכון שהיא שונה קצת מהנוף שאני התרגלתי לראות בתיאטרון הזה שלעניות דעתי הרבה פעמים יותר יתאים למיטיבי לכת..או לחובבי תיאטרון לא טריוויאלי.. תחליטו אתם איך להגדיר את עצמכם.. 🙂 ההצגה הזאת היא יחסית רגועה מבחינת כל מיני אפקטים שכבר ראיתי לא פעם ב"גשר" אבל היא עשויה ברמה מאוד גבוהה! ההצגה כתובה על פי הרומן של זאב ז'בוטינסקי על הסיפור המוכר של שמשון ודלילה. הכתיבה של רועי חן מדהימה כרגיל. הבימוי של נועם שמואל מאוד אינטליגנטי. תפאורה יפיפיה של מיכאל קרמנקו ותלבושות מהממות עליהן אחראית אביה בש סוקול! כבר בתחילת ההצגה אי אפשר שלא להיסחף למערבולת של ממש ברגע שמופיע על הבמה אורי יניב בתפקיד המספר (מכבנאי). אורי עושה פה תפקיד מדהים! מהר מאוד אנו נחשפים ליתר הקאסט המצויין. בלטו לי במיוחד: שלומי ברטונוב בתפקיד שמשון שהיה פנומנלי לדעתי! לשלומי יש מן יכולת כזאת לשחק בצורה כל כך אותנטית שגורמת לך להרגיש שהוא נולד לתוך התפקיד הזה...לא משנה אם הוא רוצח, אסיר או דמות מקראית. רוני עינב בתפקיד דלילה מצויינת! לרגעים תמימה, לרגעים סקסית...דמות שאפשר בקלות להתאהב בה אבל גם לשנוא...תלוי איך מסתכלים על זה! יובל ינאי בתפקיד אכתור אסרטיבי וסוחף כהרגלו! אוהבת את השחקן הזה! יובל שרף מדוייקת בתפקיד סמדר. שיר סייג בתפקיד נחושתן ששונה לגמרי מיתר התפקידים שהוא עושה..וכמה הוא מבריק! וכמובן עוד שחקנים רבים וטובים שעושים עבודה מופלאה! קארין, אלכסנדר, מיכל, טלי, פאולו ואגם...תודה לכם! אורך ההצגה כשעתיים ורבע כולל הפסקה באמצע. ממליצה לצפות לכל חובבי הז'אנר של ההצגות התנכ"יות. הצגה מאוד יפה וסופר רלוונטית לימינו..כמה מפתיע אה? 😉 חפשו אותי באינסטגרם - bell_shteinberg_theatreblogger
׳שמשון׳ בתיאטרון גשר. תיאטרון גשר הגיע לעמק עם ההצגה ׳שמשון׳. הלכתי לראות ויצאתי מההצגה ברגשות מעורבים. זו הצגה גדולה ומושקעת מאוד, אין ספק, מהתפאורה המרשימה (מיכאל קרמנקו) ועד למוזיקה המקורית של טל בלכרוביץ, הצגה שעוסקת בתקופת השופטים (שמשון), אך בהחלט יש לה מה לומר גם על מה שמתרחש במדינה בימים אלה והיא עושה את זה בדרכה, שלעיתים היא מרומזת, לעיתים אגבית, ולעיתים ברורה יותר. המחזאי המצליח רועי חן לקח את הרומן ההיסטורי ׳שמשון׳ של זאב ז׳בוטינסקי, שנכתב לפני כמאה שנה ואשר במרכזו עומדת דמותו הטרגית של שמשון ויחסיו עם הפלשתים: ״הארץ הזו בערה גם אז, ואני לא יכול לדבר על פלשתים ולא לחשוב על פלסטינים״, אומר המחזאי רועי חן. ״הבנתי שצריך לדבר על המחיר הכבד של מי שמחליט להגיע לניצחון מוחלט בעזרת כוח, לדבר על השכנים שלנו, ולהציג אדם שחלק יקראו לו גיבור, חלק חמום מוח, חלק שליח אדוני ויש שיקראו לו שאהיד שנכנס למקדש בעזה ומוטט אותו על אלפי אנשים…״. הבימוי של נועם שמואל מצליח לשמור על העניין והאינטנסיביות לאורך מרבית ההצגה הארוכה (כשעתיים ללא ההפסקה), אך בהחלט היה בעיניי מקום לקצר אותה מעט כדי למנוע נפילות מתח, ולחדד יותר את המקומות החזקים והמשמעותיים לימינו אנו מבחינת הטקסטים. מבין השחקנים בלטה בעיני במיוחד רוני עינב בתפקיד דלילה, במשחק חכם ומפתה. השחקנים האחרים ובהם שלומי ברטונוב (שמשון), יובל שרף (סמדר), יובל ינאי (אכתור) ואורי יניב (מכבנאי - המספר) תורמים את חלקם החשוב, וכך גם השחקנים הנוספים: קארין סרויה, שיר סייג, אלכסנדר סנדרוביץ׳, מיכל ויינברג, טלי אוסדצ׳י, פאולו א. מואורה, איתמר פרס ואגם אוזלבו. לסיכום, הצגה מעניינת, במיוחד בנקודות החיבור לימינו אנו, ומעוררת מחשבה.

