בחורים טובים

"בחורים טובים" היה סרט מצויין ובית ליסין הפכו אותו להצגה מצויינת, (ריספקט, זה לא תמיד פשוט ולא תמיד מצליח), והנה, על הבמה במרכז דיזנגוף, רומיאו ויוליה משלנו, נחמי ביטון ומוטי ברנשטיין, עם כל התסבוכת הישראלית, עם שסעים ופילוגים, עם חשבונות עבר וחששות מהעתיד – היא מרוקאית, הוא עילוי אשכנזי, היא בת של סוחר תבלינים מהשוק ולו יש אמא אלמנה שנאבק על עתיד המשפחה, וכל ה"מה יגידו" ו"מה יהיה" מקבלים גם הם תפקידים ראשיים בקומדיה הדרמטית הזו, אבל הלב, הלב רוצה מה שהוא בוחר, והרצון החופשי נותן פייט למסורת, לפחדים, וכל הסטריאוטיפים. אל תטעו – זה לא עוד מבט מרתק על החברה החרדית – הם, השונים כל כך מאיתנו, זו מראה מצחיקה, מעניינת, קצבית ומרגשת של כל מה שקורה בחברה שלנו, בין אם אנחנו חילוניים, דתיים, יהודים או ערבים, גם אם נדמה לכולנו שאנחנו מאוד נאורים. יוצר ההצגה, אורן יעקובי, כותב בתוכנייה: "הדעות הקדומות, לא מוגבלות לעדה אחת, קהילה אחת או מיגזר אחד, הן גם לא נעצרות בגבולות העיר "בני ברק" או בכתבות תחקיר על אפליה במוסדות חינוך חרדים. בישראל של 2025 גזענות היא תופעה המגיעה מכל כיוון, כלפי כל קבוצה. ספרדים נגד אשכנזים ולהפך, יהודים נגד ערבים ולהפך, חרדים נגד חילוניים ולהפך ועוד ועוד. גזענות שמזהמת אותנו כחברה בדיוק בתקופה בה אנחנו מצווים למצוא את המאחד כדי לשרוד. כדי להמשיך ולהתקיים זה לצד זה, זה עם זה ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום או ארץ מוצא של ההורים. אז מה המרחק בין בני ברק לתל אביב? בין המסורת לקידמה? בין אשכנזים לספרדים? ומה באמת המרחק בין מה שתראו הערב על הבמה לבין מה שמתקיים בתוכנו? יותר קרוב ממה שאנחנו כולנו רוצים להודות. יותר קרוב ומסוכן. אבל אולי, כמו מוטי ונחמי, גיבורי המחזה, שמנסים בדרכים יצירתיות לגשר על המרחק ולצמצם את הפער, נצליח כולנו, בכל מגזר, למצוא דרך להתעלות מעל הדעות הקדומות ולזכור שכל בני האדם נבראו בצלם " והנה לכם מתכון לערב נפלא בתיאטרון וגם למסר מחזק ומרפא לכל החברה הישראלית. נפלא לראות את הקהל המגוון שמגיע לצפות ב"בחורים טובים" – חובשי כיפות ושביסים, לצד חילוניים גמורים, וראוי במיוחד לציין את משחקו הנפלא של אמג'ד באדר – אחמד הרוקח (איך לא?) שמפלפל את העלילה ואת מסריה. ומי שמחפש נקודות של אור בשנה וחצי האחרונות, שיתנחם ביצירה הישראלית, אף על פי כן ולמרות הכל, בתוך כל החדשות הבלתי נסבלות ותגרני הממשל המנבלים פה מעל דוכן הנואמים בכנסת, יש בארץ שלנו יצירה מרהיבה, עקרונית ורגישה, עם טונות של כשרון. ולזה חייבים להצביע ברגליים. כל פעם מחדש. תענוג של ערב, שחקנים נהדרים, הנאה מובטחת!