קיר זכוכית

סקירת ביקורות חיצוניות

התגובות והאזכורים סביב „קיר זכוכית" של בית ליסין מציגים אותה כדרמה-קומית ישראלית שמבוססת על מפגש טעון בין דורות, יחסים משפחתיים וזיכרונות שלא באמת נעלמים, והרושם החוזר הוא של טקסט מאוד ישראלי, חד ולעיתים מלא פאנצ׳ים והומור לצד מטען רגשי כבד יותר. מצד אחד, כבר בביקורות הוותיקות הודגש כוחם של הדיאלוגים והאיזון בין כאב, משפחתיות והומור, ובגרסה הנוכחית גם התיאורים הרשמיים ממשיכים למסגר אותה כיצירה על שלושה דורות בתוך מערכת יחסים מורכבת ושברירית. מצד שני, דווקא השילוב הזה יכול גם לעבוד פחות חלק אצל חלק מהצופים: בגלל שמדובר במחזה שחוזר לבמה שנים אחרי שעלה לראשונה, יש בו משהו מאוד "כתוב" ומסוגנן, ויש סיכוי שלא כולם יתחברו באותה מידה לטון שמערב רגש, זיכרון משפחתי והומור ישראלי חד. בקיצור, התמונה שעולה היא של הצגה עם בסיס דרמטי חזק ועניין אנושי ברור, אבל לא כזו שנשענת רק על נעימות או קלילות, אלא על חיכוך רגשי ומשפחתי שיכול להרגיש גם חכם ונוגע וגם מעט תיאטרלי ומודגש, תלוי בצופה.