טוענים תוצאות
זה ייקח רק רגע
תיאטרון בישראלפורטל ביקורות להצגותזה ייקח רק רגע
שיילוק היא מלוות כספים, אלמנה, יהודיה. הסוחר העשיר והאנטישמי אנטוניו לווה ממנה כסף עבור חברו, אהובו, שיוצא לצוד לעצמו רעיה עשירה. הגברת שיילוק מציבה תנאי – בעד ההלוואה: אם הסכום לא יוחזר עד יום זה-וזה, היא רשאית לחתוך לעצמה ליטרת בשר מגופו של אנטוניו. עם הזמן הבדיחה נעשית רצינית מאד. ההפקה הנוכחית מעתיקה את מקום העלילה וזמן ההתרחשות לברלין, 1933.
הדעה שלכם חשובה לנו ולקהילה 🎭
חנה לסלאו, יגאל שדה, דאנה איבגי, ספיר אזולאי, מתן שביט, אלכס קרול, ויטלי פרידלנד, ישי בן משה, ניר זליחובסקי / אבישי מרידור, הילה שלו, דוית גביש, עודד לאופולד, שפי מרציאנו, ניל משען / אבישי מרידור, טל קלאי
מי שעוקב אחרי לא מעט זמן יודע בדיוק מה אני חושבת על קלאסיקות. אפשר להרוס קלאסיקה בקלות...אבל אפשר גם לא בדיוק כפי שקרה בהצגה הזאת! שייקספיר כאמור התכוון לכתוב קומדיה, אבל צילו של היהודי וצילה של שנאת היהודים מעיבים על הרומנטיקה והעליצות. בניגוד לכל בני דורו, שייקספיר מצייר את הדמות היהודית לא כקריקטורה שטנית, אלא כאדם בשר ודם, עם יצרים, רגשות, חולשות ומעלות, דמות רבת פנים, אנושית ואף נוגעת ללב. לפני הכל...חנה לסלאו רבותיי! האישה הזאת חד פעמית! איזו שחקנית גדולה ומבריקה! הקלות בה היא נכנסה לדמות של שיילוק הסוחר(ת),ראויה לתשבוחות אינסוף! ההצגה עשויה בצורה בלתי מתפשרת בעיניי! הבימוי של משה קפטן ומירי לזר פנטסטי ומדוייק עד הפרטים הכי קטנים! ההפקה הנוכחית מעתיקה את מקום העלילה וזמן ההתרחשות לברלין, 1933, אחת התקופות הקודרות והמאיימות בהיסטוריה של האנושות הנאורה בכלל ושל העם היהודי בפרט. כל כך אהבתי את העיבוד הזה! מאוד אהבתי את המעברים החדים בין פורענות לעדינות! הרפרנסים ל"קברט" היו סופר קוליים בעיניי ובין הקטעים היותר מעניינים בהצגה שבראשם כיכב טל קלאי המדהים!!! התפאורה של ערן עצמון אמנם לא יותר מידי מורכבת אבל האלמנט הזה במרכז הבמה שמשמש כפודיום ושולחן אבירים ארוך לסירוגין סופר מיוחד ומוסיף לאווירה! תלבושות יפיפיות של אביעד אריק הרמן שממש גרמו לחוש את רוח התקופה. בכללי חייבת לציין שהקאסט בהצגה הזאת מאוד עשיר,מגוון, חזק וזה מורגש! חברים, ההצגה בשפה שייקספירית...משמע שפה גבוהה! האם היא תתאים לכולם? לא חושבת. לי זה פחות עבד.. בתור מי שסובלת מהפרעות קשב וריכוז מצאתי את עצמי כמה פעמים מאבדת את זה... יחד עם זאת זה נורא עניין של טעם והעדפה! בואו לא נשכח שזאת הייתה השפה במאה ה - 16 ופה החליטו פשוט לשמר אותה. כן ממליצה לנסות לפחות פעם אחת כי ההצגה הזאת שווה את זה! מה שטוב אצל שייקספיר שלפחות הסיפור עצמו יחסית פשוט ומובן. משך ההצגה כמעט שעתיים ללא הפסקה. *ההצגה הופקה בחסות המחלקה למאבק באנטישמיות - ההסתדרות הציונית העולמית ובתמיכתם האדיבה של דיתה ואלכס לנדסברג.
סך הכל ההצגה טובה ומעניינת, במיוחד מעיניים יהודיות וישראליות. למעשה הסוחר מונציה מוגדר כקומדיה, אבל בגלל ההקשר היהודי הוא נתפס אצלינו כסוג של טרגדיה. המעבר לימי גרמניה הנאצית מיותר בעיני ולא הוסיף דבר לאירוע (והוא גם לא מתחבר טוב לעלילת המשנה של הנסיכה שמחפשת בעל) כמו כן החיבור לגרמניה גורם לכך שלקחו כאן קומדיה שייקספירית ודחפו לנו אותה לפרצוף עם האמירה "זה עצוב! תהיו עצובים!" (סצנת הסיום של העיבוד היא קריאה ברור לכך) וחבל שלקחו ממני את ההחלטה איך אני אמור להרגיש מסוג כזה של מחזה. למרות זאת, השחקנים טובים, העלילה השייקספירית טובה, וההקשר היהודי\אנטישמי בעיקר מעורר מחשבה על היחס ליהודים בעולם. אציין שביום שאני הייתי לאחר ההצגה היה סשן שאלות ותשובות עם שניים מהשחקנים ועם הבמאית וזה היה אירוע מאוד מעניין.
המחזה מצוינת
טקסט משובח, שחקנים צעירים מפתיעים לטובה (שפי מרציאנו, ספיר אזולאי) ודאנה איבגי אחת ויחידה, בתפקיד משנה שבולט יותר מן התפקיד הראשי.

